עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(ע״ב) וישרנה הפרות בדרך וגו' (ש״א ו יב) מאי וישרנה הפרות א״ר יוחנן משום ר״מ שאמרו שירה וכן אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב שישרו פניהם כלפי ארון ואמרו שירה ומה שירה אמרו א״ר יוחנן משום ר״מ (שמות טו א) אז ישיר משה וגו' ור׳ יוחנן דידיה אמר (ישעיה יב ד) ואמרתם ביום ההוא הודו לה׳ קראו בשמו וגו׳. וריש לקיש אמר מזמורא יתמא (תהלים צח א) מזמור שירו לה׳ שיר חדש כי נפלאות עשה וגו׳. ר׳ אלעזר אומר (שם צט א) ה' מלך גאות לבש. ר׳ יצחק נפחא אמר רני רני השטה התנופפי ברוב הדרך המחושקה ברקמי זהב המהוללה בדביר ארמון המפוארה בעדי עדיים. רב אשי מתני לה להא דר' יצחק נפחא אהא (במדבר י לה) ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו׳ ישראל מאי אמרו א״ר יצחק רני רני השטה וגו':
עין יעקב
נא "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶרֶךְ" וְגוֹ'.אשתשר (ש"א ו) מַאי "וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת"? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שֶׁאָמְרוּ שִׁירָה. (וכן אמר) רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה, אָמַר רַב: (שעקמו) [שֶׁיִּשְּׁרוּ] פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּיאָרוֹן וְאָמְרוּ שִׁירָה. וּמַה שִּׁירָה אָמְרוּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: (שמות טו) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" וְגוֹ'. וְרַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: (ישעיה יב) "וַאָמַרְתֶּם בַּיוֹם הַהוּא: הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ" וְגוֹ'. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִזְמוֹרָא יַתְמָא, (תהלים צח) "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" וְגוֹ. רַבִּי (אלעזר) [אֱלִיעֶזֶר] אוֹמֵר: (שם צט) "ה' מָלָךְ יִרְגְּזוּ עַמִּים". רַבִּי שְׁמוּאֵל [בַּר נַחְמָנִי] אָמַר: (שם צג) "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". רַבִּי יִצְחָק נַפְחָא אָמַר: "רָנִּי רָנִּי הַשִּׁטָּה, הִתְנוֹפְפִי בְרוֹב הַדֶּרֶךְ הַמְּחוּשָׁקָה בְּרִקְמֵי זָהָב הַמְּהֻלָּלָה בִדְבִיר אַרְמוֹן הַמְּפוֹאָרָה בַעֲדִי עֲדָיִים". רַב אַשִׁי מַתְנִי לָהּ לְהָא דְּרַבִּי יִצְחָק נַפְחָא אַהָא: (במדבר י) "וַיְהִי בִנְסוֹעַ הָאָרוֹן וַיֹאמֶר מֹשֶׁה" וְגוֹ, וְיִשְׂרָאֵל מַאי אָמוּר? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: "רָנִּי רָנִּי הַשִּׁטָּה" וְגוֹ'. אָמַר (רבא) [רַב:] כְּמַאן קָארוּ פַּרְסָאֵי לְסִפְרָא 'דְּבִיר'? מֵהָכָא: (שופטים א) "וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר". אָמַר רַב אַשִׁי: כְּמַאן קָרוּ פַּרְבָּאֵי לְנִדָּה 'דִּשְׁתְּנָא'? מֵהָכָא: (בראשית לא) "כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי".
אוצר מדרשים
פרק שירה היא ברייתא עתיקה מאד, ונמצא רמזים אודותה בתלמוד, כמו שדרשו תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה (ישעיה מ״ג כ'), ואי סלקא דעתך ביצה, ביצה בת מימר שירה היא? (חולין ס״ד:), מזה משמע כי חז״ל הבינו מלשון תכבדני חית השדה שאומרים שירה לפני המקום. ר׳ יצחק נפחא אמר אזנים גלה להם (לחיל סנחריב) ושמעו שירה מפי חיות ומתו (סנהדרין צ״ה:). ודרשו וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ (ש״א ו׳ י"ב) - מאי וישרנה? א״ר יוחנן משום ר״מ שאמרו שירה וכו׳. וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ (תהלים ס"ה י"ד) - אימתי שבלים אומרים שירה? בניסן (ר״ה ח׳.). בשעה שהמים מקלסין את בוראן הן מתמתקין (ירוש׳ פ״ב). שלמה המלך הבין לשון בעלי החי וגם הדומיים, וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים וגו׳ וַיְדַבֵּר עַל הַבְּהֵמָה וְעַל הָעוֹף וְעַל הָרֶמֶשׂ וְעַל הַדָּגִים (מ״א ה׳ י״ג). וריב"ז היה מבין שיחת דקלים (סוכה כ״ח.).